הכרעת דין בתיק פ"ל 104-04-12

האשמה ומהלך הדיון

הנאשם מר יבגני ווזילקין (להלן: "הנאשם"( הואשם בהאשמות שונות הקשורות לאירוע שאירע ביום 13.5.2010.  בקצרה, הנאשם הואשם כי בהיותו פסול נהיגה ותחת השפעת אלכוהול, נהג על אופנועו בירושלים.  הטענה הייתה שהנאשם הגדיל לעשות וכשהתבקש לעצור נמלט משוטרים תוך כדי שהוא עובר עבירות תעבורה שונות.  בסופו של דבר כשנתקע אופנועו נטש אותו הנאשם ונמלט רגלית.

על כל אלה הואשם בעבירות על סעיפים שונים בפקודת התעבורה ותקנותיה (סעיפים 67 ו - 62(3) בפקודת התעבורה - נהיגה בפסילה ובשכרות בהתאמה), על תקנה 34(א) לתקנות התעבורה, על סעיפים בחוק העונשין (סעיפים 3338(1) ו - 275 - נהיגה בפזיזות והכשלת שוטר בהתאמה), ועל נהיגה ללא ביטוח (סעיף 2 לפקודת רכב מנועי).

התנהלו בתיק דיוני הוכחות.  אין חילוקי דיעות כי האופנוע שנתפס היה בבעלות הנאשם וכי זה היה תחת פסילה ותחת השפעה במועד ובזמן.  אולם עיקר המחלוקת הייתה האם נהג הנאשם אם לאו.  המדינה טענה כי הנאשם נהג באופנועו, והוא הוא אשר נמלט מהשוטרים בעוד הוא טען כי אחר שאיננו ידוע לו גנב את אופנועו ונמלט עמו.

אציין מראש כי דחיתי את טענות הנאשם וקבעתי כי נהג באוטו ואשר על כן יש להרשיעו בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

והכל כפי שיפורט.

המשטרה דולקת אחרי רוכב אופנוע מסתורי

סיפורנו מתחיל ביום 20.1.2011 בשעה 01:15 לערך.  ביום ובשעה זו ערך השוטר שי אברג'יל (להלן:  להלן השוטר אברג'ייל "השוטר אברג'יל") מחסום וזאת במסגרת פעילות כנגד גניבת קטנועים ורכבים (פר' עמ' 6 ש' 3-4).  רוכב אופנוע הגיע על אופנועו, עקף את המחסום ונמלט.  השוטר עלה על רכבו ורדף אחרי רוכב האופנוע.  הוא ציין כי הבריחה הייתה מסוכנת עד ששקל אפילו להפסיק את המרדף.  בסופו של דבר נכנס  רוכב האופנוע לדרך ללא מוצא, ירד רגלית מהאופנוע, השליך את הקסדה ונמלט מהמקום.  השוטר אברגיל הודיע בגל על כך, ורשם מזכר.  הוא ציין בעדותו לפני כי שם לב לכך שהאופנוע איננו גנוב.  זאת משום שמניסיונו באופנוע גנוב שוברים הגנבים את הסוויץ ומפרקים אותו.  עוד הוסיף שמעולם לא נתקל באופנוע שנגנב על ידי התאמת מפתח (פר' עמ' 9 ש' 24-26).  הוא ציין כי בדק את המנוע וגילה שזה חם.  מכל אלו הסיק כי האופנוע כנראה לא נגנב.  הוא שוב הודיע על כך בגל ופנה לדרכו.

הנאשם נעצר מהלך באיזור האירוע

כרבע שעה עד מחצית השעה אחר כך,  סיירו השוטרים איתן אליהו ושרה גז באיזור וראו את הנאשם הולך במקום שלטענת השוטר אליהו אין אנשים מהלכים בו ברגיל בשעה זאת של הלילה.  נציין כי המרחק בין מקום זה למקום שבו הונח הקטנוע הוא מספר דקות הליכה.  מתוך אינטואיציה שאל השוטר את הנאשם "היכן הקטנוע שלך?" וזה השיב לו כי הקטנוע חונה בביתו.  בחיפוש על הנאשם נמצאו מפתחות על גופו והתברר כי מפתחות אלו הם אכן מפתחות האופנוע וניתן בעזרתם להניע את האופנוע.  השוטרת גז העידה בדומה ואף הוסיפה במזכרה כי נמסר להם כי רוכב האופנוע היה לבוש בגדים כהים והנאשם כשנעצר היה לבוש טרנינג אפור וחולצה ארוכה כהה (ראו מסמכים ת/8 הודעת השוטר אליהו ו - ת/9 זיכרון דברים שרשמה השוטרת גז).

גרסת הנאשם - האופנוע נגנב באותו לילה והגנב הוא הבורח

גרסת הנאשם הייתה פשוטה.  בערך בשעה 23:00 הלך לו לדרכו להיפגש עם עלמת חן בשם רות ששון אותה הכיר באתר אינטרנט באותו לילה.  הם נפגשו מחוץ לביתה שהיה ברח' היען אך השיחה לא זרמה והם נפרדו לשלום אחרי כשעתיים לערך ומשם הלך לביתו ובדרך פגשו בו השוטרים.  כפי הנראה (לשיטתו) גנב אלמוני פרץ את האופנוע, נסע באופנוע ואותו אלמוני הוא הוא זה שברח מהשוטרים.

גרסא זו תמוהה ממספר סיבות שנפרטן, אך בראש ובראשונה אציין כי הנאשם לא הצליח לסתור את החזקה שכנגדו.

חזקת בעל הרכב

כידוע, סעיף 27ב.(א) לפקודת התעבורה קובע חזקה כי אם נעברה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה, זולת אם הוכיח מי נהג בו או החזיקו, או שהוכיח כי הרכב נלקח ממנו.  לאחר ששמעתי את הנאשם הגעתי למסקנה כי הנאשם לא עמד בנטל הראיה הדורש ממנו הוכחה.  ממילא קיימת לו אחריות לגבי כל הסעיפים שהואשם בהם בעבירות תעבורה (ראו בעניין זה פסק דיני בעניין מאיר צמח 2007-09 שבו דנתי ארוכות בכך).  כל שעשה הנאשם היה לטעון לפני ללא כל ראיות.  לא שוכנעתי מדבריו בלשון המעטה, ולא אוסיף בכך.  ממילא לא עמד בדרישות.

אולם בלי קשר לכך, השתכנעתי פוזיטיבית כי הנאשם הוא הוא זה שנהג ברכב ממספר סיבות.

זיהוי בגדי הנאשם

השוטר אברג'יל שרדף אחרי הנאשם כתב בזכרון הדברים כי רוכב האופנוע היה בעל מעיל ירוק, מכנסיים שחורות, ונעלי התעמלות לבנות (ת/6).  בהודעתו במשטרה אמר כי "לרוכב האופנוע היה מעיל ירוק עבה כנראה צבאי, מכנסים כהות, ונעליים עם פס לבן" (ת/1).   אין חולק כי הנאשם לבש כשנתפס קפוצון שחור, טרינינג אפור, מכנסי טרייניג בצבע שחור, ונעליים בצבע אפור עם פס לבן ושרוכים עבים לבנים.  ניסיון הסנגור למצוא הבדלים בין התיאורים השונים איננו מספק.  ראיתי את הנעליים והצבע הלבן בולט בהם.  בקצרה, ההבדלים הקלים אם יש נובעים מכך שהשוטר ראה את רוכב האופנוע תוך כדי נסיעה ואין להתייחס אליהם.

לסיכום, זיהוי הלבוש תואם להפליא את בגדי הנאשם.